צמיחה מתחילה – וממשיכה – בניצן חיפה
עידן גרינברג, מדריך בשנים 2001-2003 ורכז המועדון החברתי בשנים 2005-2008
בשנת 2003 נסעתי לגרמניה כדי ללמוד לתואר שני בכלכלה בהמבורג. עם שובי ארצה רציתי לעבוד כעיתונאי, אבל חסרה לי החוויה של מדריך שגדל להיות רכז המועדון החברתי. היה לי קשה להתחייב, בחוזה שלי אפילו נכתב שאני מסכים להיות הרכז הזמני של המועדון, אבל בסוף נשארתי שלוש שנים. הרבה מזה קרה בזכות גאולה (מנכ"לית העמותה) שהסכימה לפגוש אותי במקום הזה.
מה שזכור לי מהתקופה הזו זה המעבר של המועדון מגן הילד אל רחוב התשבי, שם הצלחנו להרחיב את הפעילות. גדלנו מצוות של 5-6 אנשים לצוות גדול של 15, והפעילות התרחבה מיומיים בשבוע לכל ימות השבוע. הרחבנו את תחומי הנגיעה שלנו גם לכרמל וגם למערך הדיור בקריות, והוספנו יציאות קבועות מחוץ למועדון: טיולים בימי שישי, פעילויות תרבות, קבלת שבת, באולינג, בתי קפה. עד היום היסודות הללו נמצאים במועדון. בגלל אילוצי המרחב זה לא היה אפשרי קודם, אז היה כיף להיות חלק מתקופה של גדילה.
מה שהכי ריגש אותי בתקופה הזו, זו ההבנה שהכל אפשרי. לא היה דבר שרצינו לעשות ולא קרה: טסנו לנופש בחו"ל, קיבלנו תכנים מהאוניברסיטה, הבאנו אמנים, כל מה שהרגיש מגניב ומעניין. לא היה שום דבר שהרגיש בלתי אפשרי!
רק אחר כך למדתי שאתה יוצא לחיים, למקומות עבודה מכווני-כסף, ולא יכול לעשות שם כל דבר. אתה הופך מוגבל מאוד למפת הדרכים של החברה, אבל למשך כמה שנים בניצן חיפה נוכחתי שהשמיים הם הגבול. היה שם צוות מנצח, חברים קרובים עד היום.
ספר שכתבתי ויצא לאור, "מישהו השאיר את החלון פתוח", נוגע בחלק מהדברים שראיתי וחוויתי בשנים הללו. החוויה היתה כל כך גדולה וחזקה שרציתי לכתוב אותה, להמשיך לעבד אותה. כשהבסיס כל כך חזק לשנות ולהשפיע – וזה אמיתי! – אז זה לכל החיים.