קפקא לא היה כותב את זה טוב יותר:
הנופש שהפך לסנסציה תקשורתית
אבי רם, מדריך ורכז המועדון החברתי בשנים 1987-1994
הייתי סטודנט לעבודה סוציאלית כשהתחלתי לעבוד כמדריך במערך הדיור של ניצן חיפה. לאחר שנה התחלתי לרכז את פעילות המועדון והדרכתי את הקבוצה הבוגרת של החברים בו.
אירוע שזכור לי במיוחד התרחש בתחילת שנות התשעים. הגעתי עם המדריכים וחברי המועדון לכפר המכביה, שם שכרנו חדרים עבור הנופש השנתי שלנו. הושיבו אותנו באחד החללים והגישו לנו מיץ במשך הרבה מאוד זמן… מיץ ועוד מיץ… לבסוף הודיעו לנו שאנחנו לא נכנסים כי אנחנו קבוצה של בעלי צרכים מיוחדים! התחלתי להתווכח עם ההנהלה במקום, אבל זה היה חסר תועלת, היינו צריכים למצוא פתרון מיידי. הצלחנו לשכור חדרים במלון "אויה" ביהוד, שהיה אז מן מלון מפוקפק של אנשי עסקים, אבל לא היתה לנו ברירה אחרת. בילינו שם כמה לילות והמשכנו בתוכניות לנופש.
כבר בלילה הראשון התקשר אליי כתב מהעיתון "חדשות" והסיפור הזה יצא החוצה. למחרת כל העיתונים במדינה כתבו על האירוע המביש הזה, איך בכפר המכביה לא הכניסו קבוצה של מפגרים, וזה יצר רעש תקשורתי גדול. אני זוכר איך הידיעה הזו הופיעה בעמוד הראשון בכל העיתונים. הכתבים כמובן סילפו את מה שאמרתי וכינו את החברים שלנו בטעות בשם "מפגרים". כשתיקנתי שלא מדובר באוכלוסיה עם פיגור, אלא בבעלי צרכים מיוחדים בתפקוד גבוה, עמותת אקי"ם כעסה עליי כאילו אני מתרעם על השימוש במילה "מפגרים". ולחשוב שרק ניסיתי לממש את הנופשון עליו שילמנו…
הסיפור הזה היה כל כך מקומם שדן שילון הזמין אותנו להתראיין בתכנית "ערב חדש" בערוץ הראשון. הגעתי לתכנית יחד עם אחד מחברי המועדון, טוביה, ושנינו גוללנו את הסיפור. עברתי מראיון לראיון, עד שהגעתי להעיד בועדה בכנסת לצד נציגים מכפר המכביה. מי שהיתה אמונה אז על משרד הרווחה והעבודה היתה השרה אורה נמיר. אמרתי לה שמנהל המלון מתנשא ושצריך לפטר אותו, אך במקום לצדד בקורבנות האפליה השרה צעקה עליי: "מי אתה שתשאיר מישהו מובטל?!"
כל הסיפור הקפקאי הזה נגמר בסוף טוב: קיבלנו כפיצוי אירוח חינם לשנה במלון כפר המכביה. זה היה מאוד מביך, אבל ניצלנו את זה לנופש בחינם, ולזכותם ייאמר שזכינו לאירוח מלכים.